האם הטלפונים הסלולריים שלנו באמת עמידים במים?
התשובה היא לא. בטח לא כמו שאנשים חושבים.
נתחיל מהתחלה. תקן עמידות במים ואבק נקרא international protection) IP) או בעברית הגנה מפני כניסה (או חדירה). התקן הוא סטנדרט בינלאומי להגנה מכניסה של גורם זר לתוך מוצרים חשמליים.
כל מכשיר שמקבל את התקן מדורג בצורה כזאת IPXX. הספרה הראשונה מתייחסת להגנה מפני כניסה של חומר מוצק (מדורג מ 0 עד לרמה 6 – אבק דק). הספרה השניה מתייחסת להגנה מפני חדירה של מים (הדירוג מתחיל מ 0 עד 9 – עמידות בסילון מים עוצמתי בטמפרטורה גבוהה).
במידה ומופיע בתקן X הכוונה לכך שהמכשיר לא עבר בדיקה לגבי העמידות הספציפית הזאת.
יש לשים לב שמכשיר שקיבל תקן IP66 למשל לא מחייב שהוא יקבל גם תקן של IP68, כל תקן מדבר על בדיקה שונה. במידה והמכשיר עבר יותר מבדיקה אחת יהיה כתוב IP66/68.
אם כן, מכשיר שקיבל תקן של IPX7 אמור להיות עמיד ברמה של: טבילה במים בעומק של מטר אחד עד 30 דקות. אבל וזה אבל גדול, הבדיקה לא בודקת חומרים נוספים שעלולים להזיק לפלאפון. חומרים כמו מלח, כלור או סבון למשל. לכן אם תכניסו את הפלאפון שלכם (שעמיד בתקן IP57) לים המלח סביר להניח שמים לא יחדרו אליו אבל המלח יכול לעשות נזק לפלאפון ואולי אפילו נזק גדול יותר ממה שמים היו עושים.
לכן, למרות שרוב המכשירים החדשים היום מגיעים עם תקן כלשהו במים ואבק עדיין הם לא עמידים בכל מים אלא עמידים למים “ספציפיים” במיוחד כמו למשל נפילה של המכשיר לשירותים או לכיור וכדו’.
מה שבטוח זה שהפלאפונים שלנו או מכשירים עמידים אחרים לא עמידים לשימוש בים, בבריכה, באמבטיה ועוד ועוד.
הם עמידים לדברים שעלולים לקרות בשימוש הרגיל היום יומי. לא שווה לקנות מכשיר יקר שעמיד במים ואבק ברמה הגבוהה ביותר ואז להרוס אותו בגלל שימוש לא נכון. אחריות על מכשיר שנהרס בגלל מלח לא תקבלו מהסיבה שאף אחד לא נתן לכם אחריות על כך.